הפרק הרביעי רק גרם ליותר שאלות , והיה יותר מפחיד מאשר מסביר.
קליירי ממשיכה לרוץ הביתה וכאשר מגיעה לבניין בו גרה, זקנה בשם מאדאם דורותיה עוצרת אותה ואומרת :
" לאן את חושבת שאת הולכת ? אימא שלך הקימה מהומת אלוהים שם למעלה ..." אם הייתי במצב של קליירי באותו רגע הייתי מסתלקת בלי להסתכל לאחור. קליירי ממשיכה להרגיש שמשהו לא כשורה ונכנסת לביתה. אימא שלה לא בבית. היא סורקת את החדרים מה שהביא לי תחושת מתח שמזכיר סרט אימה. הבית שלה ממש מבולגן מה שהעצים את הסקרנות שלי. המון מחשבות עולות לקליירי בראש. כמו מה תעשה הלאה, האם פרצו לבית והאם לא עדיף לה עכשיו לברוח לפני שיהיה מאוחר מדי. חוסר המודעות והשקט הרועם מסביב בטח גרם לה להיכנס לחרדה נוראית. אני תוהה מאיפה האומץ, מה הניע אותה, מה הביא אותה למצב כזה שהיא מוכנה אפילו לסכן את חייה. לפתע היא רואה יצור ירוק , עם קשקשים ועיניים שחורות וזנב משונן. שוב, סרט אימה . בהמשך הכותבת מפרטת על המראה של היצור , את הניבים שלו את לשונו השחורה , ואת העובדה שהוא יכול לדבר. והוא אומר : " ילדה , בשר. דם. לאכול. לאכול. "
what the fuck.
הוא התחיל לתקוף את קליירי תוך כדי שהוא ממשיך להגיד דברים בסגנון הזה. קליירי ניצחה אותו נגד כל הסיכויים. למרות שהיא התעלפה אחר כך, טוב נו. הגיוני.
למרות שהפרק לא ענה על השאלות שלי הוא היה מרתק. אני ממש תוהה מה עבר לכותבת בראש , בעיקר בא לי לשאול אותה אם הכל בסדר איתה או שהיא נפלה על הראש או עברה איזו טראומה. אני מצפה כבר להמשיך לקרוא והספר כיפי.
קליירי ממשיכה לרוץ הביתה וכאשר מגיעה לבניין בו גרה, זקנה בשם מאדאם דורותיה עוצרת אותה ואומרת :
" לאן את חושבת שאת הולכת ? אימא שלך הקימה מהומת אלוהים שם למעלה ..." אם הייתי במצב של קליירי באותו רגע הייתי מסתלקת בלי להסתכל לאחור. קליירי ממשיכה להרגיש שמשהו לא כשורה ונכנסת לביתה. אימא שלה לא בבית. היא סורקת את החדרים מה שהביא לי תחושת מתח שמזכיר סרט אימה. הבית שלה ממש מבולגן מה שהעצים את הסקרנות שלי. המון מחשבות עולות לקליירי בראש. כמו מה תעשה הלאה, האם פרצו לבית והאם לא עדיף לה עכשיו לברוח לפני שיהיה מאוחר מדי. חוסר המודעות והשקט הרועם מסביב בטח גרם לה להיכנס לחרדה נוראית. אני תוהה מאיפה האומץ, מה הניע אותה, מה הביא אותה למצב כזה שהיא מוכנה אפילו לסכן את חייה. לפתע היא רואה יצור ירוק , עם קשקשים ועיניים שחורות וזנב משונן. שוב, סרט אימה . בהמשך הכותבת מפרטת על המראה של היצור , את הניבים שלו את לשונו השחורה , ואת העובדה שהוא יכול לדבר. והוא אומר : " ילדה , בשר. דם. לאכול. לאכול. "
what the fuck.
הוא התחיל לתקוף את קליירי תוך כדי שהוא ממשיך להגיד דברים בסגנון הזה. קליירי ניצחה אותו נגד כל הסיכויים. למרות שהיא התעלפה אחר כך, טוב נו. הגיוני.
למרות שהפרק לא ענה על השאלות שלי הוא היה מרתק. אני ממש תוהה מה עבר לכותבת בראש , בעיקר בא לי לשאול אותה אם הכל בסדר איתה או שהיא נפלה על הראש או עברה איזו טראומה. אני מצפה כבר להמשיך לקרוא והספר כיפי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה