פרק אחרון

הפרק מתחיל בזה שכולם מתאחדים במכון. כולם, סיימון , איזבל, אלק , ג'ייס , לוק . הם אוכלים ומדברים על מה שהיה. אימא של קליירי וג'ייס עדיין בתרדמת, ואני הייתי ממש רוצה לראות את התגובה שלה שתדע שבנה הבכור לא מת , ושהכול היה הצגה אחת גדולה. כולם התבגרו , וכולם השתנו. איזבל הפסיקה להתנהג כמו כלבה לקליירי. סיימון וג'ייס התיידדו. לוק והיא מדברים כרגיל שוב . אלק וקליירי מתחילים להסתדר. ג'ייס וקליירי הלכו לגג של המכון, וג'ייס הראה לה אופנוע של ערפד עשיר שגנב. כל הכבוד ג'ייס. האופנוע יכל לעוף אז הם יצאו לסיבוב , ונעלמו לתוך הלילה. ככה נגמר הפרק היחסית קצר הזה. ממש ממש נהנתי מהספר ואני חושבת שאמשיך לקרוא את כל הסדרה. יש תחושה מסוימת אחרי שמסיימים לקרוא ספר, ואני חושבת שאחרי שסיימתי את הספר הזה הייתה לי תחושת סיפוק. לא שזה עניין כזה גדול , לסיים ספר. אני רק רוצה להראות שאיכשהו אכפת לי.  מקווה לקרוא עוד ספרים איכותיים כאלה . ( בבקשה תתן לי יותר מ50 ...?)

פרק 15

הפרק מתחיל בזה שהודג' בורח מהמכון , ומשאיר את קליירי נעולה בחדר. קליירי משתמשת ברונות ויוצאת מהחדר אחרי זמן מה. קליירי משתחררת ומחליטה לרדוף אחרי הודג' שיצא לרחוב. קליירי מצליחה להשיג אותו בסוף ואומרת לו שיגלה לה איפה וולנטיין. הם מתחילים לריב והודג' מתעצבן , נותן לה אגרוף ובורח משם. קליירי התעוררה בחדר של אימא שלה , שכעת היה נראה כמו תא כלא. ישר כשהתעוררה לוק נכנס ופשוט מתחיל לדבר. הוא מגלה לה הכל. הוא מגלה שהוא איש זאב ושיש לו להקה והוא המנהיג שלה. יש 3 חברים בלהקה. זאב , זאבה והוא. הוא סיפר לה שכשהיו ילדים, הוא ו ולנטיין היו חברים טובים . אבל בשביל לוק , וולנטיין היה דמות להערצה. וולנטיין לימד את לוק איך להיות צייד צללים טוב יותר. וכשהוא התבגר ושד הרג את אביו, הוא דרש להשמיד את כל שוכני התחתיות. בדיוק באותו זמן , איש זאב נשך את לוק והוא התחיל להפוך להיות כזה. כשולנטיין גילה את זה הוא דרש מלוק לשים קץ לחייו. לוק ברח , וניסה להתחיל את חייו מחדש. כשג'וסלין פרשה מהחוג גם היא , הם התאחדו . ברגע שהם התאחדו ג'וסלין הייתה בהריון השני שלה עם קליירי. ילדה הראשון ג'ונתן , מת. וולנטיין הרג אותו. הרג אותו וברח , הוא זייף את מותו, וכעת הוא מאיים להשמיד את כולם. קליירי הקשיבה , ונשארה רגועה , אולי דברים כאלה כבר לא מפתיעים אותה יותר. לוק לא מבזבז זמן ואומר שחייבים ללכת למצוא את ג'ייס ואת אימא שלה. אז הולכים . קליירי ולוק והלהקה שלו. הם נסעו לבניין גבוה ונטוש. שם היה שער שהוביל אותם היישר למקום מגוריו של וולנטיין. כשהגיעו הם ראו את ג'וסלין כבולה למיטה , עם כלי ניתוח לידה , וחומר מוזר שמוזרק לה לווריד. קליירי לא יכלה לשחרר אותה כי האזיקים שכבלו אותה היו בלתי שבירים. אז התנפלו עליהם כמה ציידי צללים וניסו לעצור אותם כדי שלא ייכנסו לחדרו של וולנטיין , והפסידו. קליירי ולוק המשיכו להתקדם לחדרו של וולנטין. קליירי אמרה ללוק שתלך לבדה , אחרי ניסיון קצר לשכנע אותה שזו החלטה שגויה , הוא הסכים. קליירי נשמה נשימה עמוקה ונכנסה לחדר תוך כדי שהיא נוגעת בפגיון שבכיסה . כשפתחה את הדלת, ראתה את ג'ייס , שכחה מהכול וחיבקה אותו.  וולנטיין הפריע , הוא זיהה את קליירי , וקליריי מאיימת להרוג אותו. ג'ייס אומר לה להירגע. הוא אומר לה שוולנטין הוא נחמד, וכל מה שסיפרו עליו הוא שקר. זה בטוח לא נכון. שטפו לו את המוח. בשבילי וולנטיין נשאר אותה חלאה מניפולטיבית. ולנטיין מספר מספר להם שהם אחים. אבל... הם.. אוהבים... והתנשקו.. זה פשוט לא בסדר. 

אחרי קרב ממש ארוך ביניהם , ג'ייס מבין ששיקרו לו , ויוצא נגד אביו. הם מוצאים את הגביע , בזמן שלוק מזעיק את המסדר . המסדר לקח את וולנטין לאידריס , והגביע נשאר בידי לוק. כך נגמר הפרק , הספר קרב לסיומו והסוף טוב. 

פרק 14

הפרק מתחיל בזה שג'ייס וקליירי יושבים ואוכלים ממה שג'ייס הביא לפיקניק יום הולדת של קליירי. הם דיברו ואז ג'ייס הוביל אותה לשיח מאוד מסוים בחממה , לפתע הניצנים שהיו על השיח רעדו , תפחו פי 2 מגודלם ונפתחו . הם נפתחים כל יום רק בחצות.  יום הולדת שמח קליירסה פריי. ג'ייס נתן לה מתנה ליום הולדתה . אבן. טוב , זו אבן מיוחדת שמייצרת אור מכשפות. קליירי שאלה את ג'ייס אם הוא ואיזבל יצאו פעם. ג'ייס מחייך ואומר שלא. היא כמו אחות בשבילו. תוך כדי שדיברה , מעדה בטעות , ג'ייס תפס אותה והם התנשקו. הם. התנשקו. אומייגד. זאת אומרת , זה ברור שסיימון אוהב את קליירי , אבל ג'ייס חסר הרגשות מביע אהבה ? זה לא היה צפוי בכלל. הם ירדו חזרה למטה והמשיכו להתנשק שם. לפתע סיימון , בטיימינג הכי גרוע שיכול להיות פותח את הדלת ויוצא. סיימון הופתע. וכעס. ונכנס לחדר של קליירי לאסוף את הדברים שלו וללכת . היא ניסתה להרגיע אותו , מה שהתגלגל בסוף לריב נוראי. סיימון מאוהב בקליירי כבר 10 שנים , והתחושה הנוראית הזו של לא להיות נאהב חזרה הכתה אותו חזק . הוא עזב והיא נשכבה על מיטתה באנחת צער תוך כדי שמדפדפת בדפי הרישום שלה. היא נזכרה. הרונות גרמו לציור של ג'ייס לקום לחיים. לפתע שכחה מהכול והתחילה לצייר כוס קפה עם הרונות ההן . גם הציור הזה קם לחיים. היא רצה לג'ייס בשביל להראות לו. ג'ייס והיא מעלים רעיונות בנוגע לאיך זה יכול להועיל להם. ואז הכול חזר אל קליירי , כמו בפלשבק. חפיסת הקלפים בבית של מאדאם דורותיה , קלף של האס גביעים. הגביע נמצא בחפיסת הקלפים של מאדאם דורותיה , מוחבא בצורה מושלמת בתור ציור. ישר לאחר שעלו על זה , הם הלכו להודיע לכל האחרים. הם עבדו ביחד על אסטרטגיות קרב , אבל היו צריכים מכונית , לקליירי לא היה רישיון וג'ייס לא רצה להזמין מונית שיכל לשלוט עליו , ושיהיה נגיש במיידי. לא הייתה ברירה הם היו צריכים לבקש מסיימון. סיימון מסכים. הם אספו כלי נשק וחרטו על עצמם רונות ריפוי, הכל היה מוכן. הם הלכו לרכב של סיימון שחנה בחוץ. סיימון התבונן בנשקם והזכיר כבדרך אגב, שהיה בחוג חץ וקשת במשך 6 שנים. אף אחד לא התלהב. את הנסיעה העבירו בשתיקה מוחלטת. כשהם הגיעו הם בדקו אם יש שדים באזור ולא , לא היו. הם דפקו על הדלת של מאדאם דורותיה , היא פתחה , וחיבקה את קליירי. הם מסבירים לה את הכל ודורותיה מסרבת להאמין. היא ממשיכה להתווכח איתם עד שלג'ייס נמאס. הוא לוקח את חפיסת הקלפים ומושיט אותם לקליירי שמצליחה להחיות את הציור בלי בעיה. דורותיה רוצה את הגביע לעצמה ואומרת שתוכל למכור אותו במחיר טוב ושהוא שלה ג'ייס מצמיד סכין לגרונה ואומר לה לעזוב אותם. דורותיה מתחילה לשנות צורה והופכת ליצור מפחיד. אחרי קרב ארוך הם מנצחים אותה אבל הפציעות היו עמוקות יותר משל שד רגיל. הם רצו החוצה עם הגביע בידיהם , ונסעו בשיא המהירות חזרה למכון ולהודג'.כשהם הגיעו אלק שר הובל לטיפול. ג'ייס וקליירי הלכו להודג'. כששמע שהם מצאו את הגביע עשה מעשה שגרם לי לאבד בשנייה את  כל החיבה שהייתה לי אליו כאל דמות בסיפור. הוא חטף את גביע . ניטרל את ג'ייס  ואת קליירי וזימן את וולנטיין. וולנטין הגיע , לקח את הגביע ואת ג'ייס ובתמורת זה שחרר את הודג' מהקללה שכבלה אותו למכון. כך נגמר הפרק. מה יש להגיד ? מסקרן בטירוף. מקווה שימשיך כך.

פרק 13

הפרק מתחיל בזה שהם מגיעים למלון , הם נכנסים , עולים במדרגות , ונתקעים במחסום. צריך להזיז טונות של מכולות בשביל להיכנס דרך הדלת. הם מתחילים לפנות כשלפתע הם שומעים קול שאומר להם שהם לא רוצים לעשות את זה. הם הסתובבו בבהלה וראו דמות נמוכה , עם מכנסיים שחורים וחליפת לוויות .  הוא  ערפד וקוראים לו רפאל... אמ... מעניין. הוא מדבר ספרדית והוא נשמע כמו מישהו שעובד במאפיה. הוא אומר להם שהמקום הזה מסוכן ושלא כדאי להם להיכנס. אבל אם הם רוצים בכל זאת , הוא יכול להוביל אותם. הוא הוביל אותם למרתף ולפתע רפאל פשוט נעלם בריצה , סיימון רץ אחריו. הוא זרק עליו להב, ורפאל נפגע. הוא צעק משהו בספרדית ואלפי עטלפים נכנסו בכניסה הכי מבעיתה שיכולתי לדמיין. קליירי אומרת לג'ייס לא להרוג את רפאל אלא לשמור אותו כבן ערובה. הם הציעו עסקת חליפין, העכברוש סיימון , תמורת רפאל. רפאל היה חשוב לערפדים אבל לא היו מוכנים להסתכן. הם דרשו מג'ייס להישבע , ושבועה כזו תכבול אותו לנצח. קליירי החליטה שאין לה כוח לכל זה , חטפה את סיימון העכברוש ובדיוק באותו רגע , נכנסו מהחלון אנשי זאב , אחלה טיימינג. אסור היה להם לבוא, הרי כולם מכירים את הסיפור הנדוש הזה של ערפדים נגד אנשי זאב. כולם התחילו במלחמה של כולם על כולם. קליירי , סיימון העכברוש וג'ייס ניצלו את המצב לחפש דרך מילוט. הם מצאו דלת באמצע המרתף שרשום מעליה :"יציאה ". כמה נוח. ג'ייס ניסה לפרוץ את הדלת שהייתה נעולה בזמן שאיש זאב אחד שם לב אליהם ורץ לקראתה. ג'ייס היה עסוק בפריצה , וסימון טוב... הוא עכברוש. היא הייתה צריכה להתמודד אתו בכוחות עצמה. היא לקחה להב וזרקה אותו בדיוק מרשים. כישרון חבוי ? ג'ייס פרץ את הדלת והם התחילו במנוסה החוצה. הם לקחו אופנוע שמצאו בחוץ ששיך לערפדים ונעלמו לתוך הלילה. הם היו פצועים , מלוכלכים ועייפים. ואם זה לא הספיק כשחזרו למכון הודג' כעס כל כך. הוא אמר שלעולם הוא לא יסמוך על ג'ייס יותר. אלק ביקש לדבר עם קליירי זמן קצר לאחר שחזרה. הוא ביקש ממנה לחזור הביתה , ולעזוב את כל המשפחה שלו. כמובן שקליירי מתנגדת בתוקף והם מתחילים לריב. קליירי זעמה עליו ואמרה לו שהוא אנוכי ופחדן. שאין פלא שלא הרג שום שד בחייו. וכל מה שהוא עושה זה להתחנף לג'ייס כי הוא אוהב אותו. אאוץ. זה שבר אותו. הוא דחף את קליירי. ואמר שאם תגיד את זה הוא יהרוג אותה. הוא אמר שהוא נשבע שיהרוג אותה אם היא תגיד את זה. היא חזרה לחדרה ונחתה על מיטתה. היא התחילה לצייר את ג'ייס בתור מלאך וגם התחילה לצייר רונות מתוך זיכרון. ולהפתעתה גילתה שהכנפיים שציירה לג'ייס הרגישו אמיתיות, רכות. בדיוק כשחשבה מה לעזאזל קורה סיימון נכנס. הם דיברו על מה קרה לו כשהיה עכברוש ועשו צחוקים. סיימון אמר שיש לו ווידוי. הוא אמר לקליירי שהוא אוהב אותה. הם דיברו עוד קצת על זה וסיימון שקע בשינה עמוקה על מיטתה . אחר כך ג'ייס נכנס ושאל אם היא רוצה ללכת איתו . היא הסכימה אבל שאלה למה. ג'ייס אמר שהודג' הזכיר לו שמחר יום ההולדת שלה, והוא רוצה להתחיל בחגיגות מוקדמות. הפרק נגמר בזה שהם הולכים לחממה בשביל לעשות סוג של פיקניק לכבוד יום ההולדת שלה. אני ממש נהנת מהספר הזה ולומדת ממנו דברים חדשים. אני מקווה שעלילה תתפתח יותר מהר כ אני כבר מתה לדעת מה יקרה. 

פרק 12

 הפרק מתחיל בכך שאיזבל מעירה את קליירי, זורקת עליה את הבגדים ששלפה מהארון שלה , ואומרת לה להתלבש. היא נתנה לה שמלה צמודה בצבע שחור. השמלה הייתה קצרה אבל איזבל מתעקשת וגם מביאה לה עקבים. לאחר מכן היא מתחילה לאפר את קליירי והן מדברות. קליירי שואלת את אזבל אם היא יכולה לשאול אותה משהו , ואיזבל אומרת שכן. קליירי שואלת אם אלק הומו . איזבל מורחת בטעות את האיפור על כל הפרצוף של קליירי מרוב תדהמה , ואומרת בקול חנוק שכן. אלק הומו. איזבל אמרה שלא אכפת לה איך גילתה על זה , רק שלא תספר את זה לאף אחד. אם יגלו יתכחשו לו ויזרקו אותו מהמסדר . לא ידעתי שהמסדר הומופובי. הם מגיעים למקום המסיבה , הבית של מגנוס.  קליירי מפוחדת , ומתנהגת בעוינות. טוב , כרגע היא עומדת לגלות את כל מה שהסתירו ממנה כל כך הרבה שנים , מה אם היא לא תאהב את מה שהיא תגלה ? דאגתה מוצדקת. הם עלו במדרגות , הגיעו למקום מגוריו ומגנוס ביין פותח להם. אלק , קליירי וג'ייס הלכו אל מגנוס ישר ולעניין , הם ביקשו לדבר איתו בפרטיות. סיימון ואיזבל פנו היישר לבר. משהו קורה בין 2 אלה. לפני שאלה קליירי , ג'ייס ואלק זכו לדבר עם מגנוס בפרטיות. ערפד אחד נכנס ואומר למגנוס בזעם ששפכו מים קדושים על כל האופנוע שלו. מגנוס הגיב באדישות שזה לא אחריותו  ועולה עם קליירי והאחרים אל חדרו. קליירי מסבירה לו את כל סיפורה, שאימא שלה השתייכה למסדר , שזיכרונותיה נמחקו והחתימה שלו נמצאת שם. במוחה. מגנוס אמר שעבודתו עליה הסבה לו גאווה , העבודה שלו שם הייתה  נקייה כל כך. מושלמת. הוא אמר : "בדיוק כמו שהיא רצתה. " קליירי שואלת בדיוק כמו שמי רצתה? הוא עונה לה במרירות שאימא שלה. בדיוק כמו שאימא שלה רצתה. ת'אמת שזה היה די צפוי .הוא מספר לה שהכל התחיל שהיא באה אליו לראשונה כשקליירי הייתה בת שנתיים. אימא של קליירי ביקשה שיחסום לקליירי את היכולת לראות את עולם הצללים .כל שנתיים אימא של קליירי הייתה באה עם בתה בשביל לחדש את הכישוף. עכשיו גם אי אפשר להסיר אותו , אי אפשר להחזיר את זיכרונותיה. מחיקת הכישוף הרבה יותר מסובכת מיצירתו. אבל הכישוף ממילא התחיל לדעוך, עם הזמן הכל יחזור אליה. מגנוס אומר שהשיחה הסתיימה ומגרש אותם מחדרו חזרה למסיבה. מצאו את איזבל , אך סיימון פתאום לא נמצא. איזבל שיכורה. מאוד. אבל כשהיא אמרה שסיימון נהפך לעכברוש , היא באמת התכוונה לזה. הערפדים גנבו את העכברוש הזה , זה מה שאנשי הזאב ששהו שם אמרו. מגנוס פתאום חוטף עצבים ומכריז על זה שהמסיבה נגמרה ומגרש את כולם. קליירי וג'ייס מסרבים ללכת , כל השאר הולכים. הם אומרים שלא ילכו עד שיגיד להם איפה מגורי הערפדים. לבסוף מגנוס נכנע ואומר שהם במלון דומון הישן . הם לא עזבו אותו והמשיכו לשאול אם יש לו שער כדי שיוכלו להגיע לשם. הוא אומר שהשערים היחידים שקיימים הם ברדוויק ואצל מאדאם דורותיה , וטורק להם את הדלת בפרצוף. הם נכנסו לרכבת ונסעו. ככה נגמר הפרק , הוא מסקרן ואני ממש רוצה לדעת לאן הפרקים האחרים יובילו. 

פרק 11

הפרק מתחיל בזה שג'ייס וקליירי יושבים במונית , ג'ייס אומר לנהג שייקח אותם לברודווי, שם יש את מסעדת טאקי, המסעדה האהובה של ג'ייס. זו סוג של מסעדה של ציידי צללים. בזמן שהם נוסעים הוא התקשר לאלק  ואמר לו לבוא גם ושאיזבל וסיימון יכולים גם הצטרף. הם כולם הגיעו והתחילו לדבר על מגנוס ביין. אחד מהיושבים במסעדה שומע את השיחה , ומצטרף אליה פשוט ככה. כמובן שהם לא שמחים במיוחד , אבל, צייד הצללים סיפק להם מידע ואמר כבדרך אגב שהוא עורך מסיבה ממש היום בחצות. הוא הושיט להם הזמנה והפסיק להתערב. לאחר מכן הם עוזבים את הנושא וקליירי שואלת בנוגע לשוכני התחתיות. מבחינת איזבל וג'ייס הם סתם... קיימים והם נחותים מהם. לא אכפת להם לתת להם לחיות  אבל כשהם יתחילו להציק , הם יסתבכו איתם. הם לא אוהבים את שוכני התחתיות ויש לי תחושה ששוכני התחתיות גם לא מתים עליהם. לאחר שסיימו לאכול כל אחד התפצל לדרכו, ג'ייס ואלק הלכו לנשקייה , איזבל וסיימון הלכו לסנטרל פארק , וקליירי הלכה לישון .טוב ,  ניסתה לפחות. המחשבות הדירו שינה מעייניה, אז היא הלכה לספרייה , שהייתה ריקה. היא ראתה ספר על השולחן שהודג' קרא ממנו קודם , והתחילה לעיין בו. מהספר נפלה תמונה של אנשים צעירים , ביניהם זיהתה את אימא שלה , ג'וסלין. לפתע הודג' מופיע. קליירי נבהלה והתנצלה שחיטטה לו בדברים. זה היה תצלום של החוג , כך הודג' הסביר לה. הוא הראה לה את אימא שלה, אותו ואפילו את לוק. קליירי מבקשת שיסביר לה למה הצטרפה למסדר של וולנטין. הודג' אומר שזה בגלל שלא כולם היו בעד הסכמי שלום עם שוכני התחתיות , היו חלק שהעדיפו לחזור לימים קודמים, כששוכני התחתיות היו מטרה להרג. כך הם הרגישו בטוחים יותר. ואז הוא התחיל לספר לה באהבה מוגזמת על אידריס , המקום ממנו באו ציידי הצללים. הוא אמר שמי שלא ראה את העיר הזו , ממש הפסיד. היא יפיפייה, הכי טהורה והכי טובה שאפשר לבקש. קליירי שינתה נושא ואמרה שהיא לא מצליחה להירדם בגלל כל המחשבות . אני יודעת את התחושה , הזדהיתי. הודג' נתן לה שיקוי בצבע ירוק בהיר. היא הודתה להודג' וחזרה לחדרה. איזה נחמד שיש את הודג'. להפתעתה חזרה אל החדר בשביל למצוא את ג'ייס מחטט לה במחברת הרישום. קליירי נבהלת ושופכת את כל תכולת השיקוי על הרצפה. היא נוזפת בג'ייס , אומרת שהמחברת פרטית ושבגללו היא לא תצליח להירדם.  ג'ייס אומר שהוא יספר לה סיפור ערש . הוא מספר על ילד , צייד צללים, כשהיה בן 6 אביו נתן לו בז לצורך אילוף. הילד לא אהב את הבז , והבז לא אהב את הילד. מקורו המושחז הפחיד אותו , עיניו החדות עקבו אחריו לכל מקום . הבז היה פוצע את הילד , אבל הילד השתדל לאלף אותו כדי לרצות את אביו. אט - אט הוא התחבר לבז. הילד למד להאכיל את הבז מכף ידו , וכשהצליח הבז ללמוד לנחות על ידו של הילד , הוא כמעט צרח מאושר. הוא התחבר לבז ואהב אותו מאוד . הוא ניגש לפני אביו והראה לו את הישגיו , הוא ציפה שיתגאה בו , אבל אביו לקח מידו את הציפור , ומלק ממנו את צווארו. אביו אמר שהוא דרש ממנו ללמד אותו צייתנות . ושהילד שבר אותו בכך שאהב אותו. הילד התאבל על מות הציפור . מאז הילד אף פעם לא בכה יותר., ולא שכח את הלקח, שלאהוב פירושו להרוס ולהיות נאהב פירושו להיהרס. זה נכון. כמובן שהילד בסיפור היה ג'ייס. מקליירי אמרה שזה סיפור נורא, אך לפני שהספיקה לסיים את המשפט צללה לשינה עמוקה. פה נגמר הפרק. הוא השפיע עליי מאוד וממש אהבתי אותו.

פרק 10 - חלק שני.

כשסיימתי את פרק 9 ורציתי לעבור לפרק 10 היה סוג של עמוד מעבר שהיה רשום למעלה חלק שני ולמטה ציטוט באיטלקית. נכנסתי לגוגל תרגום ובדקתי מה זה אומר ומסתבר שזה אומר : "לא אכחד כי אמנם לא קשה הכניסה לאורנום ( שער המוות שפתוח לקבר ביום ובלילה ), אך לחזור מחשכו לאוויר המרחף עלי - ארץ לא יעלה בידי איש. "
-ורגיליוס ,  אינאיס.
 אוקיי... זה ממש לא היה מה שציפיתי לו אבל אני אוהבת את זה. הפרק העשירי מתחיל בשתיקה בחדר של הודג' . קליירי מסרבת להאמין שוולנטין היה אבא שלה ואמרה שהיא לא רוצה לשמוע מזה יותר. הודג' ניסה להרגיע אותה , הוא אמר שג'וסלין עזבה את החוג ברגע שהבינה שדעותיו של וולנטין נהיו פנאטיות. הודג' לא עזב למרות שהרוב עזבו. גם פנגוברן ובלקוול נשארו. הם מסרו את השמות של אלה שברחו מוולנטין . כשתפסו אותם הטילו על הודג' קללה בגלל שלא עזב את המסדר של וולנטין , הוא יישאר כבול למכון שהוא שוכן בו ולעולם לא יוכל לצאת. כמו מאסר בית לנצח. רק הוא קיבל את העונש בגלל שהוא היה במעמד מאוד גבוה והיה אמור לשמש דוגמה . טוב, החוק נוקשה אבל זה החוק. קליירי שואלת למה הוא לא סיפר לה קודם. הודג' אומר שזה בגלל שהוא לא רצה להאמין לזה. אף אחד לא מייחל לשובו של וולנטין . למה וולנטין בכלל רוצה את הגביע הזה כל כך ? אולי בשביל לבנות לעצמו צבא ? את שיחתם של ג'ייס , קליירי והודג' קוטעת קריאתה של איזבל לארוחת ערב. הם לא רצו , אף אחד מהם .עד שאיזבל אמרה שזרקה את המרק והזמינה אוכל סיני. פתאום כולם גוועים . הם שקרנים כאלה גרועים. בארוחה ממשיכים לדבר על תוכניותו של ולנטיין , בימי המסדר שלו הוא היה מוכן להקריב כל אחד בשביל לטהר את הגזע שלהם ולרצוח את כל שוכני התחתיות. כתוכניתו נכשלה אומרים שהוא שרף את עצמו , את ביתו ואת אישתו. ג'וסלין. אבל עובדה שג'וסלין חיה לאחר המקרה. וולנטין נמלט והגביע אבוד. ג'וסלין כנראה גם איתו. צריך למצוא  את הגביע לפני שוולנטין ימצא אותו. ג'ייס מתנדב לעזור והודג' אומר שאין מצב , הוא עדיין ילד. ג'ייס מוחה בתקיפות. ודג' אומר שלא זה לא. הוא ישלח הודעה למסדר שלהם והם ינסו לחפש את ג'וסלין. ג'ייס מציע רעיון. הוא רוצה לקרוא לאחים השתקנים בשביל שיוכלו לעזור לפענח מה הולך בראש של קליירי . לדעתו הכל נמצא במוחה. הודג' מסכים. האחים השתקנים הם טיפוס שמסוגל לקרוא מחשבות , וגם לשחזר זיכרונות של אנשים. הם יכולים לגרום לטוב אבל גם יכולים לגרום לאדם להתמוטט, אם רק ירצו. ג'ייס קורא להם.  הם באים תוך 2 שניות בערך. והם מתוארים כדי קריפיים. קליירי אומרת שהיא פוחדת ואת האמת , בצדק, אף אחד לא רוצה שיחטטו לו בראש. ג'ייס אומר שיתלווה אליה ויישאר איתה לאורך כל הזמן של המפגש עם האחים השתקנים. לא היו להם תווי פנים בכלל. לא עיניים, לא אוזניים , לא אף, לא פה, כלום. ריח של דם וקטורת נדף מהם. הם ביקשו מקליירי להתלוות אליהם. לא היה להם שום רגש בקולם. המילים רק הדהדו בחלל. האחים השתקנים חסרי הרגשות מזכירים לי איזה טיפוס שאני מכירה . אחד מהאחים התקרב ונגע קלות במצחה. קליירי מרגישה שקור אופף אותה , היא מתחילה לצעוק ולפתע ג'ייס קוטע אותם. האח השתקן אומר שיש מחסום בראשה , אין גישה לזיכרונות שלה , מישהו הטיל עליה כישוף. בשביל לשחרר אותו היא תצטרך לבוא איתם למסדר שלהם בשביל שיוכלו לשחרר אותה ממנו .ג'ייס בא איתה. ג'ייס מספר לה איך רצחו את אביו. הוא סיפר שבאו כמה שבוקים , אביו אמר לו להתחבא אז הוא התחבא מתחת למדרגות תוך כדי שהוא צופה בהם משספים את גרונו של אביו. לקח לי כמה דקות להבין את זה. קליירי אמרה שהיא כל כך מצטערת וג'ייס ענה לה שהוא לא מבין למה כל הסתמיים מתנצלים על דברים שלא קרו באשמתם. יש משהו בזה. הם הגיעו לבית קברות , האחים השתקנים הקישו איזה משהו על אחד המצבות ודלת קטנה נפתחה בפניהם. הם נכנסו לשם וירדו במעלית מפוארת לקומה הכי נמוכה . הם הגיעו לתוך  חדר מגורים מפואר שבכניסתו היה רשום באותיות גדולות : " קלה היא הירידה לגיהינום  " סוג של בדיחה פנימית כזו של האחים . היא שמעה כמה קולות תובעניים שאומרים : הגידי למסדר את שמך. וואו מישהו צריך ללמד אותם נימוסים. הם לא יודעים שאומרים שלום לפני שמחטטים במוחות של בני אדם? קליירי הרגישה את מוחה נמתח כמו גומייה וראשי תיבות של מישהו צצו במוחה. מ"ב. מגנוס ביין. כאב פילח את זרועה והכל חזר לקדמותו. האחים אומרים שהמחסום במוחה חזק מדי ורק מי שהטיל את הכישוף יכול להסיר אותו, מי שהטיל את הכישוף היה מ"ב. האחים אומרים שזה כבר לא באחריותם , ושזה לא בעיה שלהם. בקיצור,  הם נסעו כמה קילומטרים בכרכרה בשביל שחבורת מתנשאים חסרי רגשות יגידו להם לכו זדיינו.
הפרק נגמר בזה שג'ייס מזמין מונית. הפרק היה ממש כיפי וממש מעניין.